הלוגוס הדיבור מאפשר לרוח להתבטא ולהתגלות בעולם . למעשה , פילון מאחד את ההיבט הפנימי וההיבט החיצוני של כל עצם במונח אחד , לעתים קרובות דו-משמעי , התומך בעניין זה במבנה הגותו , וכפי שנראה להלן , גם ברבים אחרים , כלומר הלוגוס . ואלה דבריו : "הלוגוס-תבונה הכרוך בחשיבה הוא גם הביטוי הנובע דרך הפה ודרך הלשון . השלמות המאוחדת של שתי צורות אלה של הלוגוס ( ההדגשה שלי , ( זה העושר הגדול [ שהאל בחסדו מעניק למאמיניו . ''[ וראוי לציין שפילון מקפיד להדגיש את התנועה שבאמצעותה הולך האל ברוב חסדו לקראת האדם , ומטשטש בכך את מקורותיו היווניים . ההשראה ההכרחית לאומדן נכון של טבע הדברים , שנהנה ממנה אדם הראשון ואחריו משה רבנו , היא מתת אל המאפשרת למי שזוכה בה לעלות על עקבותיו של מי שמעניק אותה . הכינוי לוגוס מעניק ללשון ממד טרנסצנדנטלי ; שפת האדם משקפת את שפת האל . אכן , הלוגוס מסביר את דרך חדירת חשיבתו הבוראת של האל לעולם ולברואיו . הלוגוס הוא בעת ובעונה אחת החכמה האלוהית ועצמתו הבוראת , ויחד עם זה , כאב-טיפוס של הבריאה , הוא ממלא את תפקיד המתווך בין הטרנסצנדנטיות האלוהית ובין העולם . כך לובש דיבר-אידיאה ...
אל הספר