מעמד השפות העברית והיוונית אין עוררין על כך שפילון מתמקד בדיונו בסוגיות הלשון בקשרים שבין החשיבה ללשון , אלא שהוא אינו ער במיוחד לייחודיותה של כל אחת משתי השפות כביטוי של תרבות מסוימת . ומאחר ששורשיו נטועים בתרבות היוונית , הוא סבור כשאר בני זמנו שהשפה היוונית עולה על כל 3 השפות "הברבריות , " ומתהדר בתרגום התנ " ך ליוונית , שנעשה לכאורה 1 ניקיפרובצקי , פילון . 1 השווה ניהוף , תורת הלשון , עמ' . 220-252 3 שיש לכלול בהן גם את העברית . וראה פילון , כתבים , על בלילת הלשונות , ( confusione linguarum De ) עמ ' 90 ו . 4 מתוך השראה נבואית . כידוע , תפסה הארמית בהדרגה את מקומה של העברית הן בבבל הן בארץ ישראל . פילון מתייחס לשפה העברית כאל 5 " לשון האבות , " והוא אינו טורח לתאר את תכונותיה או את אופיה המיוחד בשעה שהוא מעלה על נס את עליונותה של היוונית על שאר
אל הספר