. 4 מי הוא יהודי ? נקודות מבט דתיות וחילוניות על ההגירה מברית המועצות לשעבר גם הרכיב האתני וגם הרכיב הרפובליקני , שעמדו בבסיס תמיכתם של רבים בישראל בהגירת יוצאי ברית המועצות לשעבר אל ישראל , עמדו בניגוד להיגיון שהנחה חלק מהציבור הדתי ונציגיו בכנסת . היגיון זה ראה ב"טוהרת הגזע היהודי" דבר שיש לשמור עליו מכל משמר . דהיינו , הציבור הדתי שאף למנוע את התגבשותה של מדיניות הגירה המייתרת את הרכיב האתנו יהודי . שעת הכושר נקרתה בעת המשא ומתן הקואליציוני שניהלו נציגיו הפוליטיים של הציבור הדתי לאחר הבחירות לכנסת בנובמבר . 1988 הבחירות העצימו במידה רבה את כוחן של המפלגות הדתיות ( בבחירות 1984 הן זכו ב 13 מנדטים ובבחירות 1988 ב 18 מנדטים , ( והן רצו לנצל את כוחן כלשון המאזניים כדי לקדם את סדר היום הדתי שלהן . חוק השבות היה אחד מיעדיהן המרכזיים . הן פעלו להוסיף לסעיף 4 ב בחוק - הסעיף שקבע שיהודי הוא "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת" - את התנאי שהגיור היחיד המוכר לצורך הכרה בזכותו של אדם לעלות לישראל מכוח חוק השבות הוא זה שנעשה על פי ההלכה האורתודוקסית . ניסיונן של המפלגות הדתיו...
אל הספר