על חוויה ועל קשר איני חושב שאני יכול להצביע במדויק על הסיבה בשלה זה שנים רבות אני מעביר את מירב זמני הפנוי דווקא בלימוד בישיבת הסדר . לא חיפשתי , ועדיין אינני מחפש , 'את האור' או דרך חילופית שתחלצני משגרת חיים בלתי רצויה . והרי הלימוד בישיבה קשה , הכיסאות לא נוחים במיוחד , והמולת קולות הלומדים מפריעה לקשב שתמיד קל להסיטו . אולי זה מתחיל בפסוקים וניבים שנלמדו כמעט באקראי , ובמצבים שונים בחיים הם נשלפים מאליהם ומתווים כיוון . לא אחת מצאתי את עצמי מתעודד מרבי עקיבא בן הארבעים , הלומד מאבן שהמים המטפטפים במעיין חקקו בה צורה ומפסוק באיוב שמנוסח בצורה משונה מעט : "אבנים שחקו מים , " והולך ללמוד עם תינוקות של בית רבן ( ראו אבות דרבי נתן , פרק ו . ( ומה רבה הייתה התדהמה של מי שכל ילדותו ונערותו התחנך על סיפורי גבורה נועזים , כשבשלב מוקדם יחסית של חייו נתקל לראשונה בדבריו של בן זומא , ההופך את הכל על פניו באמירתו המפתיעה והמדהימה : "איזהו גכור ? הכובש את יצרו" ( מסכת אבות , פרק ד , משנה א ... ( המשיכה ללימוד איננה נובעת רק מסקרנות אינטלקטואלית ורצון לידע . באופן פשוט , אני מחובר לרוח הרעננה שעו...
אל הספר