תפיסת האמהות בקוב אמהות פלסטיניות

תפיסת האמהות בקוב אמהות פלסטיניות נג י אח מחמוד אל חטיב מנסרה מבוא לפני שלוש שנים התגוררתי בעיר רמאללה שבגדה המערבית , בשטחי הרשות הפלסטינית , ובעלי ושתי בנותיי התגוררו בבית לחם . באותה עת היתה בתי קודס בת 12 ובתי הצעירה אמנדה בת . 8 נוכח המצב הפוליטי הנפיץ ששרר באותם ימים בשטח הפלסטיני נאלצתי להתגורר סמוך למקום עבודתי . הסגרים שהיו מוטלים על השטחים הכבושים , מחסומי הדרכים , העוצר וההפגזות המתמשכות על שטחי הרשות הפלסטינית הפכו את הנסיעה היומית מבית לחם לרמאללה לבלתי אפשרית והמצב הלך והחמיר מיום ליום . באחד הימים , בשעות אחר הצהריים , תקפו את בתי אמנדה כאבי בטן חריפים . היא הרגישה בחילה והתחילה להקיא . בעלי התקשר לטלפון הנייד שלי ובקול רועד סיפר לי מה קורה . ביקשתי ממנו לקחת אותה לבית החולים בבית ג'אלה , אך הוא אמר לי שבגלל העוצר אסור לו לנהוג ברכבו . כעבור שעתיים הגיע אמבולנס והעביר את אמנדה לבית החולים , מלווה באביה . היא אושפזה והרופא אמר שכנראה מדובר בדלקת התוספתן וייתכן שיהיה צורך בניתוח . במשך כל אותו היום לא הצלחתי להירגע . ככל שקרב הערב נלחצתי יותר ויותר . דיברתי עם בעלי בטלפון ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד