מגן-העדן לגיהנום ובחזרה הבטחת גן-עדן לצדיקים ואיומי גיהינום לרשעים תופסים מקום נכבד בספרות התלמודית והמדרשית ( בהבדל מהמקרא שבו , כאמור , אין התייחסות אליהם . ( אולם היחס ביניהם מצטיין בגמישות , שמנקודת המבט של ספר זה יכולה לעניין אותנו מאוד . בספרו המקיף 'עץ הנשמות' הדן במיתולוגיה היהודית , מציין הווארד שוורץ ( Schwartz ) כי בשונה מן התפיסה הנוצרית , על פיה הגיהינום הוא מקום לעונש נצחי , הרי שלפי היהדות השהייה בגיהינום אינה עולה על שנה : "משפט רשעים בגיהנם י " ב חודש . " גן-עדן וגיהנום כשתי אפשרויות מתחלפות מתבטא גם באפשרות שכל אדם יכול להיות הן בזה והן בזה : "כל אחד יש לו שני חלקים אחד בגן-עדן ואחד בגיהנם . " את היחס הרכרוכי והדינמי הזה בין הגיהנום לגן-העדן - אליו בסופו של התהליך כולם מגיעים - ניתן למצוא גם בעובדה שכמו בקשיי העולם הזה , גם נענשי הגיהנם נחים בשבת , וגם ליהודים ניתן 'פטור' משום שאש הגיהנום לא תזיק להם . עולה מכך כי הפער בין גיהנום לגן-עדן אינו עניין מוחלט כל כך . אנו מוצאים גם מדרש ברוח זו שלפיו תפילה יכולה לשנות את דינו של אדם מגיהנום לגן-עדן - על אבשלום נאמר שתפילתו
אל הספר