11. המערכת הפוליטית הפנימית בהר המרכזי בתקופת הברונזה התיכונה 2

. 11 המערכת הפוליטית הפנימית בהר המרכזי בתקופת הברונזה התיכונה 2 גל ההתיישבות שפקד את ההר המרכזי במאות ה16-18- לפנה"ס היה חסר תקדים בהיקפו . המערכת היישובית שהתפתחה בהר הייתה מגוונת מאוד וכללה ערים מבוצרות , יישובי פרזות בעלי אופי רבגוני ואוכלוסיית נוודים רחבת היקף . החוקרים מציעים שתי גישות להצגת המערך המדיני בתקופה זו . על פי גישה אחת כל אתר מבוצר הוא עיר ממלכה השולטת על סביבותיה , בדומה למצב ששרר במישור החוף בתקופה זו . כלומר , ההר המרכזי היה מפוצל בין כמה ערי ממלכה כמו שכם , שילה , בית אל , ירושלים , חברון ועוד . אף שטיעונים אלה כבדי משקל , נותרת בעיה מרכזית העולה מהחפירות והסקרים שנעשו בהרי יהודה ואפרים : שטח האתרים המבוצרים שנחפרו - חברון , בית צור , בית אל ושילה - אינו יותר מ20-30- דונמים ( חברון כ28- דונמים , בית צור 8-12 דונמים , בית אל 15 דונמים ושילה 17 דונמים . ( גם אם היו מאוכלסים בצפיפות , מספר תושביהם לא היה יותר מכמה מאות . יתר על כן , בשכם למשל לא התגלו רובעי מגורים . מכאן עולה כי שטח האתרים הקטן והיעדר מבני מגורים , אינם מאפשרים לראות באתרים המבוצרים ערי ממלכה כמו במי...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים