איוב בן זמננו רמזתי לעיל לעובדה שבנגוד לאינטרפרטציה הקלטית והמקובלת , הרואה בפרשת איוב מסכת דוגמה לבעית התיאודיציה , והמגישה כפתרון את המפתח של ה"נסיון" ושל הטרנסצנדנטיות האלתית "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי , ... נולדה בימינו — בתקופה שלאחר אושוויץ והירושימה — אינטרפרטציה חדישה , ששרשה בפרספקטיבה של ההוגים הדגולים , שמתוך אינטואיציה נפלאה ראו ותארו את עולמנו מראשעוד לפני הולדתו , כגון : טורן קירקגור , פרנץ קאפקא ופרנץ רוזנצוייג . רוצה אני בשורות אלו לנתח את ההשלכות של גישה חדישה זו בספרות העולמית והיהודית . מובן , שאין ברצוני לחבק זרועות עולם ולהציע קטלוג שלם של יצירות ספרותיות , או סתם רשימה של סופרים , של משוררים , של מחזאים , שגיבשו את המוטיב של איוב לפי גישה זו : אלברט קמי , הרברט ג'ורג' ולס , ארשיבלד מק ליש ועוד — בין הגוים ; אליעזר ויזל , אורי צבי גרינברג , נלי זקס , קרל וולפסקל , מרגרטה זוסמן ועוד ועוד — בין היהודים > ברצוני א ) לחדור לשורש המוטיביציה , או מה שהייתי קורא , הפרובוקציה של המוטיב של איוב בימינו , המתנגדת למה שאליעזר ויזל קורא באירוניה מרה "הפרזיאולוגיה ...
אל הספר