ה . סיכום ביניים : דת בעולם פלורליסטי שוויתר על "האמת" - הכיצד ? בסיומו של פרק זה רצוני לחזור לשאלה שהוצבה בראשית הדיון ולשאול , האם יכול המאמין שמצדד בעמדה פלורליסטית לבטא בו זמנית נאמנות ואיכפתיות לערכי אמונתו ? האם אין ההכרה בהצדקה הפנימית של דתות אחרות או של תפיסות אתאיסטיות מחלישה את מחויבותו של המאמין למצוותיה של דתו ? לא רק הפלורליזם נתפס כמאיים על נאמנותו של המאמין לדתו , אלא גם ההכרה בקונטינגנטיות של הכרעותיו הדתיות נראית כמערערת על אמונתם של יהודים אורתודוקסים . במילים אחרות , האם יכולים המאמינים להתחייב לדת שאינה מבקשת להיות "האמת , " המטא נרטיב האחרון ? רורטי טען כי : עלינו לנסות לא לשאוף למשהו שעומד מאחורי , מעבר להיסטוריה , מעבר לממסדים ולחוקות . הנחת היסוד שלי היא , שאמונה יכולה להסדיר ולווסת פעולות , יכולה עדיין להיחשב ככזו שראוי למות למענה , וזאת גם על ידי אנשים אשר ערים לעובדה שאמונה זו נגרמה על ידי דבר שאינו עמוק יותר מאשר נסיבות היסטוריות קונטינגנטיות ( רורטי , 1989 עמ' . ( 189 האם ניתן לאמץ את דברי רורטי , שקורא לפעילות ואיכפתיות למרות הכרתנו בקונטינגנטיות של הכרעו...
אל הספר