. 1 שלילת המוניזם האונטולוגי וההכרעה האמונית גולדמן , השולל , כזכור , כל יומרה להכרת האמת האחת , מודע היטב להקשרים הסוציולוגיים , התרבותיים והדיסציפלינריים המכוננים את אפיקי מחשבתנו ודרכי פעולותינו , ולפיכך הוא מתנגד בכל תוקף להעמדה פשטנית של המציאות על הסבר או על עיקרון אחד . מתוך תרבנה עמוקה לסיטואציות ההיסטוריות המשתנות ולקריטריונים המשתנים ביו תרבות לתרבות , בין דיסציפלינה לדיסציפלינה , עומד גולדמן על מה שהוא מכנה "פלורליזם אונטי . " תהליכי ההכרה ה"מגלים" את הממשות , אינם עומדים בטהרתם הקאנטיאנית , תחת זאת , לעולם הם מושפעים מן ההקשר שבו אנו נתונים , ואשר דרכו אנו מכירים את הממשות . בפרפרזה על דברי רורטי ; עלינו להכיר בכך שהכרתנו אינה מהורה מראה לממשות בה אנר נתונים . כל תיאור של ה"יש , " לעולם הינו תלוי בתוכנות ( אוצר המילים ) של חברה נתונה ובמתודה המעצבת את השקפתנו . במאמרו "על ההשגחה" עומד גולדמן על הפער בין שתי התפיסות : זו המכונה מהותנית , כנגד זו השוללת כל חתירה לאמת האחת , לטבע הדבר , או למהותו . זהו גם הפער בין השאיפה לאובייקטיביות לבין הסתפקות בסולידריות כפי שהגדיר זאת 33 ...
אל הספר