. 1 הרב סולובייצ'יק : המרת "המטאפיזיקה של הסבל" ב"אתיקה של הסבל" נפתח את עיוננו בהגותו של הרב סולובייצ'יק , אשר הקדיש שתי מסות להתמודדות עם משמעות חיסורים במישור חיי הפרט ובמישור הכללי לאומי . נקודת המוצא של סולובייצ'יק היא ההכרה בקיומם של יסורים בעולם . אין הוא מבקש לטשטש את מציאות הרוע בעולם על ידי הענקת פשר מטאפיזי שיאיר באור חדש את ההוויה האנושית . וכך הוא כותב במאמרו "קול דודי דופק : " היהדות , עם גישתה הריאליסטית לאדם ולמעמדו בתוך המציאות , הבינה כי הרע לא ניתן לטשטוש ולחיפוי ... הרע הוא עובדה שאין להכחישה . ישנו רע . ישנו סבל , וישנם יסורי שאול ותופתה בעולם . מי שרוצה להטעות את עצמו על ידי היסח דעת מן הקרע שבהוויה ... אינו אלא שוטה והוזה הזיות ( איש האמונה , עמ' . ( 67 ומכיוון ש"אי אפשר להתגבר על מפלצת הרע במחשבה פילוסופית ספקולטיבית" ( שם , ( על האדם לעזוב ניסיונות תיאורטיים עקרים אלו , ולנסות להפיק בכוחו הוא את המיטב מן האסון . עליו לשאול את עצמו לא למה באו עלי יסורים , אלא , מה הם מחייבים אותי , "כי עוון פלילי הוא בידי בעל היסורים להרשות למכאוביו ללכת לאיבוד ולהישאר ללא משמעו...
אל הספר