. 2 השאלה בדבר תוקפו של הציווי הדתי א . יהדות כתוצר של נתונים תרבותיים היסטוריים או יהדות כאמת וכ"תורה משמים" השאלה האפיסטמולוגית התוהה על אפשרות כינונה של דת ללא הנחות מטאפיזיות קשורה גם בשאלת תוקפם של היגדים דתיים . כיצד ניתן לכונן מערכת דתית , המחייבת את מאמיניה לאורח חיים מסוים , באקלים תרבותי פוסט מודרני ששולל כל חיוב הנובע מטענות אמת על העולם ? האם ההכרה בתפקידה המכונן של התרבות ובקונטינגנטיות שלה אינה עומדת כנגד רעיון הנצחיות והעל זמניות של " תורה משמים ? " האם ניתן לחייב לאורח חיים דתי בעולם שאיבד את תביעתו לידיעת האמת ? כיצד ניתן להמשיך לדבר על "חיוב הלכתי , " על "מותר" ו"אסור , " על "ייהרג ואל יעבור" בעולם ההולך ומאמץ לעצמו הכרה בקונטינגנטיות של מושגי האמת והחובה ? בעולם פוסט מודרני , שבו שאלת "המעשה הראוי להיעשות" ו"שאלת הצדק" אינן עוד שאלות של גילוי האמת , אלא הן שאלות הקשורות לנרטיבים "מקומיים" ולמשחקי שפה שונים - מהו מקומה של המצווה הדתית ? האם ניתן ( מבחינה פסיכולוגית ומבחינה לוגית ) לכונן דת בעלת חובות ואיסורים תוך מודעות לכך , שאין קריטריון על בדבר הראוי והבלתי ראוי לה...
אל הספר