הציונות הדתית והרצל : דגמים של תדמית דב שוורץ ליחסם של אנשי הציונות הדתית לדמותו של בנימין זאב הרצל , ולזיקתה לתנועת 'המזרחי' שקמה בסוף ימיו , יש מכנה משותף : יחס רו ערכי ורב ממדי . מלכתחילה לא יכול היה להיות יחס זה חד ממדי , שכן קירבתו של הרצל לציונות הדתית , וליתר דיוק : קירבתו לדרכו ולאופיו של 'המזרחי , ' נגזרה משני גורמים : א . הגורם המעשי : הרצל ראה בתנועה הציונית הדתית אמצעי חשוב להגיע לציבור האורתודוקסי הלא ציוני . הוא ראה בהקמת התנועה 'חלון הזדמנויות' מפתה שעשוי לממש את חזון התמיכה העתידית של מיליוני היהודים האורתודוקסיים ממזרח אירופה בתנועה הציונית , וייעד ל 'מזרחי' את תפקיד הגשר שיחברו לאותו ציבור . ב . הגורם הבין אישי : מערכת יחסים מיוחדת נרקמה בין הרצל לבין הרב יצחק יעקב ריינס , מייסד 'המזרחי' ( תרס"ב , ( ומילאה מקום חשוב בקירבתו של הרצל לסיעה זו . אנשי 'המזרחי' ותומכי הרעיון הדתי לאומי היו שותפים להערצה המופלגת שרחשה התנועה הציונית לרמותו של הרצל , הערצה שנעה מהערכה תבונית של ההישגים והפעילות ההרצליאניים ועד לביטויים הגובלים בפולחן אישיות . לעומת זאת , הגותו וחזונו של הרצ...
אל הספר