מ'מדינת היהודים לחוק השבות : חזון העלייה של הרצל במבחן הזמן אביבה חלמיש מבוא בתום ישיבת הכנסת שנערכה ב5- ביולי , 1950 הכריז היושב ראש , נחום ניר רפאלקס : 'היום , כ' בתמוז , יום הזיכרון למות מנהיגנו הגדול , קיבלה הכנסת הראשונה פה אחד את חוק השבות , המסמל את שאיפות עמנו במשך אלפיים שנה . ' האווירה באולם הייתה חגיגית אך מאופקת . הועלתה הצעה לקבל את חוק השבות בעמידה ולסיים את הישיבה בשירת 'התקווה , ' אך היא לא התקבלה ; גם הצעתו של ח "כ זרח ורהפטיג , שרמז שמן הראוי לומר ברכת 'שהחיינו' כפי שעשה הרב פישמן ( מימון ) כשנתיים קודם לכן לאחר שדוד בן גוריון סיים לקרוא את מגילת העצמאות - לא יצאה לפועל . ובכל זאת , על אף היעדרם של סממנים טקסיים , חשו הנוכחים שהם שותפים למאורע היסטורי , נוטלים חלק במהלך שהוא יותר מהליך חקיקה שגרתי . ויעיד על כך המאמץ המיוחד ויוצא הדופן להשלים את כל הליכי החקיקה בתוך יומיים , (!) כדי שהחוק יתקבל בכ' בתמוז , יום השנה ה46- לפטירתו של בנימין זאב הרצל , מייסד ההסתדרות הציונית .
אל הספר