. 1 מבוא לדידו של הרח"ה הקידמה המדעית , בצד ההתפתחות התרבותית , החברתית , המדינית והמוסרית היא אחת מאבני הבניין של הציוויליזציה . הוא ראה בחיוב רב את גילויי הקידמה האנושית בתחומים אלה וכפי שציינו לא אחת הרח"ה ראה בהתייחסות חיובית זו חובה דתית . הוא שולל מכל וכל את הגישה המיוחסת לחת"ם סופר ש"חדש אסור מן התורה" וטען שהיהדות היא דת שפתוחה כלפי החיים . בעיניו , הקידמה האנושית היא חלק בלתי נפרד מן התרבות הדתית ולא ייתכן , באופן עקרוני , שתהיה התנגשות בין התורה לבין הישגי הציוויליזציה . הרח"ה ראה את עיקר תפקידו ביישום רעיונות אלה מבחינה הלכתית . הוא לא ביקש להשאר רק בעמדה של הצהרת כוונות כללית , דבר שאופייני למרבית הוגי הדעות הדתיים כולל הראי"ה קוק , אלא רצה לבדוק את היישום ההלכתי כלפי פתיחות זו אל החיים . מספר אימפליקציות מדעיות וטכנולוגיות מעוררות שאלות קשות מבחינה הלכתית . היכולה ההלכה לאפשר ניתוחי מתים לצורך לימוד רפואה ? מה עמדת ההלכה כלפי השימוש במכשירי חשמל או בתחבורה בשבת ? וברמה החינוכית : מהי עמדת ההלכה כלפי הקונפליקט הבלתי נמנע בין ההתמסרות הטוטאלית ללימוד התורה לבין ההתמסרות הנדר...
אל הספר