ז . חופש האמונות והדעות שאלת חופש האמונות והדעות עלתה במלוא חריפותה עם התפשטותם של ערכי המודרניזציה והסקולריזציה . הערך של חופש הדעות , חופש הבחירה והאוטונומיה של האינדיווידואל היא אחת מאבני הבניין הבסיסיות של המשטר הדמוקרטי . כבר בהצהרת זכויות האדם והאזרח של האספה הלאומית הצרפתית 27 ) באוגוסט ( 1789 נאמר כי : העברה חופשית של מחשבות ודעות היא אחת מזכויות האדם היקרות ביותר . לכן רשאי כל אזרח לדבר , לכתוב ולפרסם ללא סייג , בתנאי שהוא יישא באחריות אם 167 ישתמש לרעה בחופש זה . לערכים אלה היתה חשיבות מיוחדת בדמוקרטיה האמריקנית ובתרבות שבה חי הרח"ה . לכאורה מצמצמת ההלכה חופש מחשבתי זה ורואה במחשבה או בדעה שאינה עולה בקנה אחד עם המקובל , פעולה לא לגיטימית , ומטילה הגבלות קשות על כל המביע דעות חורגות מן הקונצנזוס האמוני היהודי : ולא עבודת כוכבים בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה , אלא כל מחשבה שהוא גורם לו להאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו . הרח"ה מתייחס לשאלה זו במספר מקומות . בדונו במשמעותה הפדראטיבית של התאחדות שבטי ישראל לעם אחד מתוך הסכמתם לקבל את הקונסטיטוציה...
אל הספר