ה . יחסו של הרח"ה אל התרבות החילונית ההנחה הראשונית של הרח"ה היא שלא תיתכן , עקרונית , התנגשות בין התורה וגילויי החיים . גילויי החיים של הרוח האנושית במישור הרוחני , המוסרי , הטכנולוגי . התרבותי וכר הם בעצם ביטוי של צלם אלוהים שבאדם ובתור שכאלה הם אינם יכולים להוות סתירה לרוח התורה . מבחינה זו הרח"ה הוא ממשיך מובהק של הרמב"ם אשר הניח שלא תיתכן סתירה בין התורה לבין מיטב ההישגים של האדם . מתן התורה לעם ישראל איננו מנותק מהקשר תרבותי או היסטורי . התורה לא ניתנה בחלל ריק ובצורה סתמית . התורה ניתנה לעם היסטורי בתוך הקשר תרבותי ורוחני מסוים . מתן התורה התאפשר לאחר התפתחות תרבותית ומוסרית מסוימת שהגיע אליו העולם כולו ועם ישראל בפרט . הברית שנכרתה בין האל לבין עם ישראל ניתנה אפוא תוך התחשבות ברמה המוסרית והתרבותית שאליו הגיע עם ישראל . הרח"ה הניח כי ככל שילך העולם ויתפתח כך יתברר שהתפתחותו תואמת את רוח התורה . עקרונות התורה תמיד מותאמים למצב הרוחני והמוסרי בו נמצא הדור . ההתגלות , מבחינה זו , היא אפוא התפתחותית . 38 הולכת ומתפתחת עם ההתקדמות האנושית . יתירה מזאת . הדת , כפי שנוכחנו לראות , היא...
אל הספר