פרק יא ( 1 ) בינתיים הלכו הסוללות של טיטוס ונשלמו , אף כי באותו זמן היו חיילותיו נתונים לאש צולבת מן החומות . והמפקד שלח חלק של פרשים וציווה עליהם לארוב לאלו שיוצאים אל הבקעות כדי לחפש מזון . בין אלו היו כמה מן הלוחמים שלא הסתפקו יותר בשוד , אבל רובם היו מעניי העם , שנמנעו מלברוח , כי היו חוששים למשפחותיהם : כי לא היו יכולים לקוות להתחמק מעיניהם של המורדים , אם ינסו לברוח עם נשיהם וילדיהם , ואף לא יכלו להשאירם כדי שייטבחו בידי הלסטים בעטיים . אבל הרעב הביאם לידי עוז כדי להימלט , אבל לא יצאו מכלל סכנה ליתפס בידי האויב אף אם התחמקו [ מן העיר , [ וכשהיו נתפסים היו מכריחים אותם להתגונן , ואחרי התנגשות היה נראה כי עבר הזמן לבקשת רחמים , ואז היו מלקים אותם ומענים אותם בכל מיני עינויים , ולאחר מכן היו צולבים אותם מול החומות . טיטוס אמנם היה נד להם . 500 איש היו נצלבים מדי יום ביומו : ויותר היו נתפסים , וכנגד זה היה מכיר בסכנה של שחרור שבויי מלחמה . ואם יבוא ליתן במשמר אנשים רבים כל כך נמצא שהשומרים עצמם — אסירים הם.- אבל הסיבה העיקרית שלא הפסיק את הצליבות היתה תקוותו , שאולי יביא המחזה את היה...
אל הספר