פרק י

פרק י ( ו ) ואף על פי שיוסף קרא אליהם כך כשעיניו זלגו דמעות , לא ויתרו המתקוממים , ולא סברו [ שיש ] משם בטחון בשינוי דעתם . אבל העם בא לידי ריגוש [ וביקש ] לברוח . והם מכרו במחיר פעוט , מי את רכושו , מי כלי החמדה ההדורים ביותר , ואחרים בלעו את מטבעות הזהב כדי להסתירם מעיני הלסטים , כשיימלטו אצל הרומאים , כי על ידי דחיפתם מהגוף , יהיה להם כל צרכיהם . כי טיטוס היה משלח את רובם אל הארץ בכל מקום שכל אחד היה מבקש , ודבר זה השיא אנשים רבים לבריחה , כי על ידי כך היו ניצולים מן הרעה שבפנים , ואף לא היו נופלים לעבדות של הרומאים . אבל אנשי יוחנן ושמעון היו שמים עין על דרכי המיפלט יותר משהיו שומרים על דרכי הכניסה של הרומאים , וכל מי שנפל עליו אפילו צל של חשד — היה נטבח מיד . 420-423 ( 2 ) אבל לאנשים מרובי הנכסים היתה ההישארות בפנים אותה סכנה של אבדן . כי היו הורגים כמה וכמה באמתלא של בריחה , כדי לקחת את נחלותיהם . חוסר האחריות של המתקוממים הלך יחד עם הרעב , ומדי יום היו שניהם הולכים ומתלקחים בעוז נורא . ומאחר שמזון לא היה נראה בשום מקום , היו הללו מתפרצים לבתים ועורכים בהם בילוש , ואז , אם היו מו...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים