פרק ב'

פרק ב' ( ו ) אחרי מפלת קסטיוס נתעוררו היהודים מנצחונם שלא ציפו אותו מראש , ולא היו יכולים לכבוש את סערת התקפתם , וכאילו הולהבו על ידי מזלם — הרחיבו למרחוק את המלחמה . ומיד נערכו לוחמיהם המובחרים ביותר והסתערו על אשקלון . עיר קדומה זו היתה רחוקה מירושלים 520 איצטדיות . עיר זו היתה תמיד שנואה על היהודים ובגלל זה נראתה כמטרה הקרובה ביותר של התקפתם . שלשה אנשים ניהלו את ההסתערות , שהצטיינו בחוזק גופם ובתכונתם : ניגר מפיריאה , וסילא הבבלי , ועמהם יוחנן האיסיי . אשקלון , אף על פי שהיתה מבוצרת בחומות חזקות , כמעט שלא היו בה מגינים . רק קוהורטה של חיל רגלי היתה בה , ופלוגת פרשים בפיקודו של אנטוניוס . 9-12 ( 2 ) מחמת יצר מלחמתם החישו היהודים את הסתערותם במדה כזאת שהופיעו בפני העיר כאילו יצאו זה עתה ממקום קרוב . אבל לא נעלם מאנטוניוס התקפתם הממשמשת ובאה ו וקודם לכן הוציא את פרשיו ולא נבהל לא מהמונם ולא מרוח לחימתם , והוא החזיק מעמד איתן נגד הסתערותם הראשונה והדף את אלו שחשו קדימה לעבר החומות . ידם של היהודים היתה על התחתונה שהרי טירונים עמדו נגד ותיקי קרב , חיל רגלים נגד פרשים , בלתי סדירים נגד ...  אל הספר