פרק א ( 1 ) נסיעתו ההכרחית של ארכילאוס לרומי היתה תחילת של מהומות חדשות . הוא נהג שבעת ימי אבלות על אביו , וערך את סעודת הקבורה בשביל העם ברוב הדר ( מנהג זה הביא יהודים רבים לידי עניות , כי חובה היה הדבר להברות את העם , ומי שלא עשה זאת נחשב לעבריין . ( הוא החליף בגדיו ולבש כלי לבן ובא למקדש . שם קיבלו העם בכל מיני תשואות . הוא שאל בשלום העם כשישב על כסא זהב שהיה עומד על גבי בימה גבוהה . הוא הודה להם על חימום הלב שגילו בשעת ההלוויה של אביו , וכן הודה להם על הכבוד שחלקו לו כאילו היה כבר מלך ותיק קבוע . אבל הוא אמר שלפי דעתו לא זו בלבד שימנע עצמו מלהשתמש בסמכויותיו , אלא גם מן התוארים , עד שהקיסר , שלפי הצוואה הוא אדון כל המעשים , יאשר את ירושתו . ומן הטעם הזה לא נתן להם לחיילים ביריחו לשים על ראשו עטרה . הוא יגמול בעין יפה על מסירותם ונדיבותם , הן של העם והן של החיילים , לאחר שבעלי השררה יאשרוהו סופית כמלך : כי הוא ישקוד להיראות בעיניהם בכל כמושל טוב יותר משהיה נראה להם אביו . 1-3 ( 2 ) העם שמח שמחה גדולה , ומיד בא לבחון את הלך רוחו במשאלות מרחיקות לכת . סיעה אחת קראה לצמצם את המסים . סי...
אל הספר