פרק לג ( ו ) מחלתו הלכה והחמירה מיום ליום . כי התקפות המחלה הוחמרו נוכח גילו ודכאונו . גילו היה קרוב לשבעים , והיה שחוח כל כך מתגרת הגורל בעטיים של ילדיו , שאפילו אם היה בריא לא היה מוצא טעם במנעמי החיים . וענין זה שאנטיפטר חי עדיין — תרם אף הוא להחמרת מצבו , שכן הורדוס החליט שביצוע גזר דינו לא יהיה דבר של מה בכך אלא יבוצע בפרהסיא אחרי שיחלים . 648 647 ( 2 ) מלבד כל האסונות פקד אותו גם התקוממות העם . בעיר היו שני חכמים ששמם יצא כבקיאים בתורת ה' ולפיכך היו נערצים ביותר על כל העם . יהודה בן צפורי ומתתיהו בן מרגלו היה שמם : קהל גדול של בני נעורים היו שומעים את תורתם , ויום יום כינסו סביבם צבא אנשים צעירים . כששמעו שהמלך הולך ומתנוון מחמת דכאון וחולי , נזרקה מפי חכמים אלו בחבורה שעכשיו שעת הכושר שאין כמותה לתקן את כבוד ה' ולהשמיד אותם הצורות שנעשו שלא כתורה . באמת אסור מן התורה לשים במקדש כל תמונה או פסל או צורת כל בריה : ואף על פי כן קבע המלך נשר גדול של זהב מעל השער הגדול . החכמים דרשו להפיל את הנשר הזה . אמרו ; אף שיש בדבר משום סכנה , דבר גדול הוא למות למען תורת השם , כי נפשות האנשים ...
אל הספר