. 1 דברי סיבום כלליים מכלל הדברים עולה כי נושאי הזהות היהודית והמעמד האישי של הפלשים , שנויים בימינו במחלוקת , אולם מחובתו של המשפט , כדרכו בכל שאלה בעלת השלכה אופראטיווית , להכריע אף בשאלות שנויות במחלוקת . בראש ובראשונה יש לקבוע שאלת הזהות היהודית היא שאלה ערכית , שיש לבחון אותה מנקודת מבט של המסורת היהודית , ואילו חילוקי דעות החוקרים על היחס בין הפלשים לעם היהודי מבחינה אנתרופולוגית הם נתון אהד , שיש , כמובן , להתחשב בו , אף על פי שמשקלו מועט השקפת חכמי ההלכה . בענייננו יש הצדקה לעמדה הלכתית זו , שהרי האנתרופולוגיה מתייחסת לשאלות של תוקף גיורים ואף התפתחות המסורת הפלשית בצורה שונה מן המסורת הרבנית אינה גורעת מיהדותם של הפלשים . כיוצא בזה , ההלכה , ממצאי המחקר העובדתי היסטורי , המבוססים בענייננו על השערות ( הנתונות במחלוקת בין החוקרים , ( נדחים מפני האמת ההלכתית , המבוססת על מקורות ההלכה אף מסורת עדת ביתא ישראל ( הפלשים ) בדבר ייחוסה לעם ישראל , והקשר הדתי העדה לתורת ישראל ולארץ ישראל , הם עובדה בעלת חשיבות רבה בקביעת העמדה ההלכתית והמשפטית בנושא . לפיכך התשובה המשפטית , של משפט מדינ...
אל הספר