פרשה רביעית משפטי העונשים . 95 היחד אינו מסתפק בהטלת חוקים של משמעת חמורה על חבריו . הוא שומר לעצמו את הזכות לשפוט ולהעניש את החברים העוברים על חוקיו . לכן נאמר במפורש ( אמנם בשורה שקריאתה בספק (! בספר ברית דמשק ו 'וכאשר יקים אותו עליו לשוב אל תורת משה בכל לב ובכל נפש [ נפרע ] ים א [ נו ] ממנו אם ימ [ ע ] ל' ( ב"ד . 13—12 , 15 ההשלמות הן של רבץ . ( השפיטה היא אחת מפעולותיו האופייניות של מושב הרבים , כפי שלמדנו בפרשה הקודמת ; 23 22 9 7 1 , 6 ; 3 , 5 ) ועיין , 8 ; 21 , 7 . ( 24 החבורה שופטת לפי חוקים מיוחדים , הקובעים את העונש המתאים לכל עבירה . חוקים אלה באו בםרך היחד בשתי קבוצות של תקנות עונשין . הקבוצה האחת מכילה שתי תקנות עונשין כלליות — או עקרוניות — והיא אמורה בפרשה ה . ( 2 , 9 — 16 , 8 ) הקבוצה האחרת היא הפרשה אשר לפנינו , ובה בא פירוטן של העבירות וקביעת העונש לכל עבירה ועבירה . תקנות העונשין שבפרשה ה מבחינות בין שני סוגים של עבירות : ( א ) 'וכול איש מאנשי היחד אשר יסור מכול המצווה' ; ( 17—16 , 8 ) ( ב ) 'כול איש מהמה אשר יעבור דבר מתורת מושה' . ( 22—21 , 8 ) ההבחנה היא איפוא בין ...
אל הספר