אזרחות ישראלית : מרב תרבותיות לבין - תרבותיות מאיר עמור הקדמה בשיח התרבותי בישראל מוצגים שני המושגים הפוליטיים , אזרחות ^ ' ראלית וזהות פוליסית מזרחית , כסותרים זה את זה . הסתירה , לכאורה , מבוססת על שתי הנחות יסוד ששורשיהן האמפיריים רופפים למדי . ההנחה הראשונה טוענת , שקיימת אזרחות ישראלית מקובלת הניתנת להגדרה כדמוקרטית , על כן זהות פוליטית מזרחית מתפרשת כסטייה סקטוריאלית מהסדר הדמוקרטי . ההנחה המוקדמת השנייה והמנוגדת טוענת , כי "מזרחיות" היא זהות תרבותית מובחנת של האוכלוסייה המזרחית ועל כן ראויה למימוש פוליטי דרך ביסוס מושג ה"רב תרבותיות" כאסטרטגיה פוליטית . ההנחה הראשונה היא חלק אינטגרלי מדיון אקדמי מתמשך ( גביזון , ( Smooha 1990 ; Peled 1992 ; 1999 ואילו ההנחה השנייה עדיין נמצאת בשוליו של דיון זה . דובריה של האזרחות הישראלית הקיימת דוחים את אופציית המזרחיות והרב תרבותיות כביטויים קונקרטיים של מה שמכונה על ידם "פוליטיקה סקטוריאלית" ( אוחנה ; 1998 טאוב . ( 1997 לעומתם , דובריה של המזרחיות שוללים את האזרחות הישראלית כביטוי לאימפריאליזם קולוניאליסטי אשכנזי ( שטרית . ( Shohat 1997 b ; ...
אל הספר