סוגיות בלתי פתורות במערכת החינוך הערבית : לפני דוח דוברת ואחריו ח'אלד אבו עסבה מבוא יש התומכים בהמלצות המובאות בדוח דוברת , כשם שיש הפוסלים אותן על הסף . איני בדעה שנכון לקבל את ההמלצות או לפסול אותן בצורה גורפת . יש בדוח המלצות ראויות , כשם שיש כאלה שאינן ראויות , מנקודת מבט חינוכית גרדא . הקריטריונים בעיניי לבחינת הדוח בכללותו הם בשני מישורים : האחד , ברעיונות ובפתרונות המובאים בו מנקודות ראות חברתית וחינוכית לסוגיות החינוכיות , וזאת במטרה לשפר את תפקודה של המערכת ; האחר , אפשרויות היישום של רעיונות ופתרונות אלה בשטח . שורר ויכוח נוקב בקרב מחנכים וגם בקרב אנשי המדיניות לגבי שני הקריטריונים שהוצגו . לגבי הקריטריון הראשון , נשאלת בצדק השאלה מהו תפקוד טוב ומיהו מגדירו של טוב זה ? לגבי הקריטריון השני , מאז פרסומו של הדוח עולה השאלה : על מי מוטלת אחריותו של היישום והאם ההמלצות ריאליות ליישום ? במאמר זה אנסה לבחון שני קריטריונים אלו בהקשר של מערכת החינוך הערבית בישראל . אין המאמר מתיימר לספק תשובות , כי אם מנסה לעמוד על הנקודות הבסיסיות שביסודו של הדוח ולבדוק אם יש בהן הן היבט של הגינות וה...
אל הספר