ליבה משותפת : מרשם לשליטה חברתית ? יוסי יונה בספטמבר 2003 הציגה שרת החינוך , לימור לבנת , תוכנית ליבה " ) מרכז משותף ( " לבתי הספר היסודיים , כאשר אחד מציריה המרכזיים מתמקד בהנחלה של מורשת היסטורית ולאומית משותפת לכלל הילדים הלומדים במערכת החינוך הישראלית . החשיבות הרבה ששרת החינוך מייחסת לליבה מתבטאת בדוח דוברת : תוכנית הליבה מוצגת שם כאחד הקריטריונים הקובעים את היקפו של המימון הציבורי של בתי הספר בישראל . במאמר אציג שתי טענות עיקריות : הטענה הראשונה היא שהליכה שמציעה מערכת החינוך לוקה בחסרונות עקרוניים כאשר היא נבחנת מנקודת מבט דמוקרטית . אופני גיבושה של תוכנית הליבה , אטען , אינם מאפשרים לקבוצות השונות המרכיבות את החברה בישראל להשתתף בקביעת תכניה . היעדר ייצוג נאות של הקבוצות השונות גורם לכך שתוכנית הליבה , שנועדה לקבוע , בין היתר , את מערכת הערכים המשותפים של כלל אזרחי ישראל , תורמת להמשך הדרתן של קבוצות רבות בחברה ולהמשך דחיקתן לשוליה . הטענה השנייה טנטטיבית יותר באופייה . היא מציעה לקיים דיון בשאלה עד כמה משרתת הליבה מנגנון של שליטה חברתית בעידן שבו הולכת האידיאולוגיה הניאו ליבר...
אל הספר