סטנדרטים להישגים בחינוך: אבני בוחן, אבני דרך או אבני נגף?

סטנדרטים להישגים בחינוך : אבני בוחן , אבני דרך או אבני נגף ? גד יאיר דן ענבר הערבוביה השוררת בבחינות הגמר של בתי ספרנו התיכוניים דורשת פתרון . מחלקת החינוך של כנסת ישראל , המקבלת עליה את האחריות על תעודות הגמר , החליטה לגשת עוד בשנה זו לסידור חדש בבחינות , כדי להביאן לידי גובה אחד בכל בתי ספרנו וכדי להגביר את הפיקוח עליהן ( מתוך מכתב ששלח ד"ר יוסף לוריא , מ "מ מנהל מחלקת החינוך , ב 23 באפריל . ( 1933 מבוא בהצעות הרפורמה למערכת החינוך בישראל התמקדה ועדת דוברת בהיבטים מינהלתיים . כך למשל המליצה הוועדה על הקמת מרכזי חינוך אזוריים , על שינוי מבנה המכללות להוראה ועל שינוי בהיקף השעות של משרות המורים . אולם באופן מפתיע בחרה הוועדה שלא לעסוק בסוגיות פדגוגיות ומקצועיות והציעה להותיר תחום חשוב זה בידי " המקצוענים בשטח , " קרי מפקחים , מנהלים , מדריכים פדגוגיים ומורים . עם זאת , בדבר אחד חרגה הוועדה מהחלטתה זו : קביעת סטנדרטים להישגים לימודיים והקמת מערכת מבחנים לאומית . בהכירם את כוח ההשפעה הגלום במבחנים חיצוניים הציעו חברי הוועדה לאמץ סטנדרטים ברורים להישגים לימודיים , ואף הציעו ליצור מערך בח...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד