עמירה הס כבוד האדם בין ישראלים לפלסטינים - עבר ועתיד

עמירה הס כבוד האדם בין ישראלים לפלסטינים - עבר ועתיד מילה אחת חסרה בכותרת שבחרו עורכי הספר לשמה של הרצאה זו : ההווה . ולא בכדי . העדרה מבטא לדידי את המתח והפער בין רצונם של רבים להאמין שההווה - דהיינו המציאות שנוצרה עם הסכם אוסלו - מגלם שינוי באופי היחסים שבין ישראלים לפלסטינים , לבין המסקנה המתבקשת מבחינה כנה יותר . העדרה מבטא הודאה מודחקת בציפיות שלא מולאו . לראשונה זה שנתיים מועלות שאלות של ממש בקשר להווה זה . מה שאפשר את הצבתן היא אולי היבחרה של מפלגת שלטון חדשה , אבל לתוכנן אין קשר לממשלה החדשה . ואין כוונתי לשאלות שמתייחסות ישירות לעניינים עקרוניים , כמו באיזו מידה הושם קץ לכיבוש , עד כמה הסכם אוסלו שם קץ לכיבוש או מחפש דרך אחרת לכיבוש . הרי משפטנים יגידו שמבחינה משפטית טהורה ולפי הסכמי אוסלו עצמם ריבונות העל בשטחי הגדה והרצועה היא עדיין בידי צה"ל , ומה שניתן לפלסטינים אינן סמכויות ריבוניות אלא סמכויות - ובכוונה אקצין את הדוגמה - לנהל את הביוב בעזה . השאלות המביכות , שחושפות את הפער בין הציפיות למציאות , אכן נושקות לנושא הדיון : היחס לאדם , רגש הכבוד כלפי הזולת . בחינת המציאות לא...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד