הפוליטיקה של הסבירות: שיקול דעת ככוח שיפוטי

הפוליטיקה של הסבירות : שיקול דעת ככוח שיפוטי רונן שמיר א . בשנים האחרונות רווחה ההכרה בנוכחותו של בית המשפט העליון ובמעורבותו הגוברת בחיים הציבוריים בישראל . מרבית פרשניו של בית המשפט שותפים להשקפה , כי מעורבות יתר זו היא ביטוי לתמורות שחלו בהשקפת העולם השיפוטית ובתפיסת התפקיד של חלק ניכר מהשופטים . על פי גישה זו , תמורות אלה משקפות את רצונו של בית המשפט להגן על "שלטון החוק" ולמלא את ה"חלל השלטוני , " שנוצר בישראל כתוצאה מחולשת מנגנוני השליטה 1 הפוליטיים . המשגה זו , כשלעצמה , מטשטשת את העובדה כי "שלטון החוק" הוא מושג דינמי המתמלא תוכן על ידי בית המשפט עצמו , ומבצרת אבחנה חדה ושרירותית בין משפט לפוליטיקה . במאמר זה אני מבקש להתרחק מהסברים אלה ומהשפה שבה הם משתמשים כדי לתאר את תהליכי השינוי האמורים . נקודת המוצא המנחה אותי היא שיש להמיר את הטענה , כי מעורבות היתר של בית המשפט נועדה להגן על שלטון החוק , בטענה כי רעיון ההגנה על שלטון החוק הוא חלק מהמאגר הרטורי שבו משתמש בית המשפט כדי לבסס את לגיטימיות ההסתמכות על שיקול 2 דעתו של השופט ה"מומחה , " וכדי להרחיב את סמכות בית המשפט . במאמר הנו...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד