6 . 3 משוואת שרדינגר ההשערה של דה ברולי היוותה נקודת מפנה בפיסיקה המודרנית . התברר כי כדי לפתח תיאוריה שתתאר נכונה את התחום האטומי , יש להתחשב באופי הגלי של החלקיקים . הפיסיקאי שהצליח לפתח את רעיונו של דה ברולי לתורת גלים של ממש היה ארווין שרדינגר _, ( E . Schroedinger ) יליד וינה , שכיהן כפרופסור לפיסיקה באוניברסיטת ציריך . מהקשר בין הנחת דה ברולי למודל בוהר הסיק שרדינגר , כי החסרונות של מודל בוהר נובעים מן ההנחה שלפיה האלקטרון באטום מתואר _על ידי גל חד ממדי , המשתרע _על פני מסלול מעגלי . במקום זאת הניח שרדינגר כי האלקטרון מתואר על ידי גל תלת ממדי , במרחב שמסביב לגרעין . לצורך תיאור הגל הזה חיפש שרדינגר משוואת גלים מתאימה , כלומר משוואה שתתאר את תלותו של הגל במקום ובזמן . משוואת הגלים הקלסית המוצגת ביחידה , 2 היא דוגמה למשוואה כזו . זו משוואה דיפרנציאלית הקושרת בין הנגזרות לפי המקום ולפי הזמן של פונקציית הגל ( הפונקציה המתארת את ההעתק של הגל בנקודה נתונה ובזמן נתון . ( שרדינגר ניסה להשתמש במשוואת הגלים הקלסית , כדי לתאר את התנהגות האלקטרון באטום המימן , אך מצא כי המשוואה הזו אינה מתאי...
אל הספר