משנות השבעים והגל הראשון של העלייה הסובייטית עוינות הממסד הסובייטי ליהודים גברה לאחר מלחמת ששת הימים וניצחון ישראל על מדינות שרוסיה תמכה בהן . יהודים רבים שקלו אפוא הגירה לישראל וניהלו בנושא זה מאבק עם השלטונות . תמיד היו יהודים שביקשו להגר , אולם בתקופה זו הבקשות להגירה קיבלו ביטוי תקיף יותר שכלל הפגנות ציבוריות רבות משתתפים , כולל יהודים שהיו להם משרות ממשלתיות וחברי מפלגה . ( Morozov , 1997 ) בשנים אלה השקיעו אינטלקטואלים ואישי ציבור מאמצים בטיפוח סמלים ותכנים יהודיים ייחודיים ללא דחייה של הזיקה לתרבות הרוסית . הם סירבו להותיר את יהדותם בתקן של "זהות פסיבית" הנכפית בכוח האנטישמיות בלבד . ( Gitelman , 1995 ) רבים ביקשו ללמוד עברית , היסטוריה יהודית וספרות יהודית , ואימצו סמלים מן המורשה הדתית . הם ביטאו את זהותם היהודית באמצעות קיום חגים יהודיים - פסח וחנוכה , בעיקר בשל המשמעות ההיסטורית שלהם . בשנות השישים והשבעים התרבו גם חוגים ציוניים ברחבי ברית המועצות . חוגי האינטליגנציה בערים הגדולות הזדהו פומבית עם העם היהודי והעניקו חשיבות להפיכת היהודיות חלק מחייהם האישיים . מעתה בלטה לא רק ...
אל הספר