סיכום : אתניות תרבותית כמו בישראל , גם בקרב יהודי ארצות הברית , יש חילוקי דעות רבים בסוגיית הזהות הקולקטיבית . חילוקי הדעות האלה נוגעים בעיקר לייחוד הקולקטיב ולמחויבויות לקולקטיב , הם לא נוגעים כמעט למיקום מעמד הקולקטיב . בהקשר אחרון זה מוסכם על הכל , או כמעט על הכל , שהזהות היהודית דרה כאן עם זהות אמריקנית שהיא הזהות הלאומית . ברוב הזרמים הזיקה ליהדות היא דפוס של להיות אמריקני ולפיכך אפשר לסכם כדלקמן את ההבדלים המרכזיים בין הגישות : לגבי המחויבות לקולקטיב , היא משתקפת כאן בקשר כלשהו למסגרות קהילתיות המאפשרות לטפח אינטרסים מגוונים חיצוניים ופנימיים . זיקה זו מעניקה ליהודים מעמד של קבוצה אתנית תרבותית ממוסדת , כמו לקבוצות רבות אחרות בחברה האמריקנית , והיא משאירה גבולות חברתיים גמישים וחרירים דו צדדית , מה שתורם לטשטוש בחירותם . מצד אחר , מדובר כאן בקבוצה הרואה עצמה גם חלק של מכלול רחב יותר החוצה את גבולות הלאום האמריקני , מונה קהילות בארצות רבות אחרות ובסופו של דבר גם מגיע אל "מולדת" - ישראל . זו דוגמה של תפוצה - "דיאםפורה" - חוצה לאומים ומדינות המקיימת תקשורת ודפוסי השפעה הדדית ברמות ר...
אל הספר