ציונות תרבותית וציונות "סינתטית"

ציונות תרבותית וציונות "סינתטית" קולות אחרים ושונים נשמעו במחנה הציוני בתחילת המאה ה . 20 אחד העם ( אשר צבי גינצבורג , ( 1927-1856 , למשל , טען שלא תיתכן הגירת רוב היהודים למולדתם , ולכן ממילא גם לא יקטן היקף האוכלוסייה היהודית בתפוצות . הוא לא ראה אפוא בציונות פתרון למצב היהודים וגם לא פסל את האפשרות שכדי להיטיב את מצבם יהגרו היהודים למדינות מועדפות יותר כמו ארצות הברית . המשבר האמיתי , שראה במציאות היהודית הוא , לדבריו , פחות של היהודים ויותר של היהדות עצמה , כלומר , הדיסאינטגרציה של האמונה היהודית והזהות היהודית . לכן , המשימה הייתה , לתפיסתו , לבנות מוסדות חדשים שיקבצו את היהודים האינדיווידואליים וישמרו על נאמנותם למסורת . אחד העם , נזכיר , היה מן הסופרים החשובים בעברית ובסגננו הבהיר והמדויק פתח תקופה חדשה בספרות העברית . הוא היה בן למשפחה חסידית , תלמיד ישיבה ולימודי תיכון רוסי , נחשף באודסה לאווירה החילונית הליברלית של העיר , והפך בהמשך לפעיל ולדובר תנועת חובבי ציון . . 109 במאמרו "אודות ציונות" משנת , 1902 דוחה נורדאו את התפיסה המשיחית שלפיה השיבה לציון תהא באמצעות נסים ומדגיש ...  אל הספר
האוניברסיטה הפתוחה