הקדמה התנועה הציונית , כמו תנועת הבונד , נוסדה בשלהי המאה ה 19 והתרחקה מהיהדות המסורתית . את תפיסותיה עיצבו יהודים שהכירו את משבר יהדות מזרח אירופה בסוף המאה ה 19 ובראשית המאה ה , 20 הם ביקשו להתגבר על משבר זה באמצעות פתרון חדשני לאומי ציוני ששאב את תנופתו מהעלאת תכנית חילונית לבעיית הזהות העומדת בלב לבה של היהדות המסורתית . בעיה זו נוגעת להגדרת הקיום היהודי בתפוצות כקיום " גלותי , " כקיום "מחוץ למקום הטבעי" של העם , מצב שנתפס אפוא כזמני ואמור לבוא אל קצו ביום מן הימים . היהדות המסורתית ראתה בדבקות במצוות אמצעי לפתרון הבעיה באמצעות קירוב הגאולה מידי שמיים , ואילו חברי התנועה הציונית הציעו פתרון מסוג חדש . הם חששו ממה שצופן העתיד ליהודים באירופה המודרנית הנתונה להשפעת תנועות לאומיות ולאומניות תוקפניות . בה בעת , הושפעה הציונות עצמה מאידאולוגיות לאומיות שראו בעיקרון הטריטוריאלי בסיס לבניין אומות מדינות . הציונות קראה אפוא ליהודים , שלא כמו היהדות המסורתית , ל"טריטוריאליזציה" של היהדות . היא שאפה להפוך את זהותם האתנו דתית לזהות לאומית באמצעות עלייה של המונים לארץ ישראל , שהיא גם ארץ הי...
אל הספר