הישגים ומשברים המשותף לדפוסי האמנסיפציה השונים שתיארנו הוא יחסה האמביוולנטי של הסביבה לאמנםיפציה של היהודים . הדבר נעוץ בעובדה , כי אמנםיפציה זו התרחשה בכניסה לעידן הרב מודרני , המחבר בין "לאומיות" - בניין אומה ומדינה לאומית , מצד אחד , לבין זיקה לאוניברסליזם , מצד אחר , כשהליברליזם הוא חלק , אף כי לא הכרחי , ממנו . בצרפת היה האוניברסליזם הליברלי דומיננטי ובסיס ללאומיות ; בגרמניה התמודדו אוניברסליזם ליברלי ולאומיות זה מול זה , כשהיתרון נטה ללאומיות בתקופות קריטיות ; ברוסיה ובפולין , לוותה הלאומיות באוניברסליזם לא ליברלי ; בארצות המזרח "יובא" האוניברסליזם ולא נקשר ללאומיות , שצמחה בשלב מאוחר יותר , וכללה ( טורקיה ) או לא כללה ( אלג'יריה ) את היהודים . דגמים שוני אלה ביטאו כל אחד "משהו" לגבי הדילמות הזהותיות של היהודים בתקופות האלה . הם מסבירים את הישגי האמנסיפציה כמו גם את עומק המשבר שבו התנסו הקהילות היהודיות דווקא בשעה שהשיגו בקרב העמים - במקרים רבים אך לא תמיד - מה שלא השיגו מאז שהתפזרו בתפוצות . הישגים אלה היו כרוכים ללא ספק בדילמות קשות לגבי שלושת מרכיבי היסוד של הזהות הקולקטיבית ה...
אל הספר