אורחיםעורכים - דנה לוי , רונן לייבמן , אריק כספי , ודורון פורמן משהו בחלל לא הרגיש נכון , כאילו הוסט ממסלולו הטבעי . במבט ראשון נראה רצף עבודות הווידיאו והצילום נרטיבי . תעקוב אחרי הסיפור , תשחה בזמן . מציאות אורבנית אפורה , מונוטונית . וכמו בסרט אימה , לאט לאט מגיע הצופה להבנה ששום דבר בחלל אינו כפי שהוא נראה . מכונית . מבט מבפנים . מבט קדימה . יש אפרסק בתא הכפפות , אפשר להתחיל במסע . או להמשיך בו . המשך לטיול בדיזנגוף סנטר . יש מולי אוזניות . מוזיקה . לפניי גופה . מישהו מסתכל . צעדים מי עוקב אחריי ? אחרי מי אני עוקבת ? של מי הצל שעל הקיר ? יש שם שניים . אחת הולכת והשנייה נשארת במקום , עד שגם היא הולכת . ממשיכים במסע . נעצרתי מול משאית . נראה שירד גשם , אבל אין תנועה . שים דבר לא זז . טוב לנוח . עד שממשיכים מנהרח אחרי מנהרה אחרי גשר אחרי מנהרה נעלמים אל תוך החושך . מחשבה עולה ונעלמת , גם אנחנו נוסעים קדימה בזמן ובחלל המשתנה . אבל אחרי כמה זמן אני מגלה שבעצם לא זזתי בכלל , שכבר הייתי פה וגם פה וגם פד . והכל חוזר על עצמו כל הזמן ורק Merry Widow שעל הקיר יודעת את זה היא לא ממהר...
אל הספר