ליבוי סיכסוכי העבודה פרשת הרצת והמישפטים שנכרכו בו נשאו עמהם לא רק מעשי אלימות , שהתואנה להם היתה בהתבטאויות ובקביעת עמדות בעד המואשמים בבית המישפט , ושברקע להם שימש שילהוב היצרים בדרך התעמולה המסיתה . פרשת הרצח והמישפטים היה בהם אף גורם מדרבן להחרפת היחסים בכללם תוך ניסיון מלאכותי ומזורז להוקיע את המומים האידיאולוגיים , שרגילים היו לייחס למחנה ז'בוטינסקי מאז תחילת פעילותו כגורם ציוני פוליטי . אם גברה התקווה שהמואשמים יצאו חייבים בדין , אף גבר הרצון לנצל את המצב כדי להנחית לחץ פסיכי וגופני על העומדים בחזית הראשונה של ההתארגנות הפועלית במחנה ז'בוטינסקי . ואם חלשה אותה תקווה , גברה הקינאה וגבר התיסכול ללבות מתח של שינאה ואלימות ולקיים אווירה לוהטת ביישוב ובעם היהודי , אווירה שבה תוסח הדעת מן המישפט הפורמאלי גופו על כל הדראון והטראגדיה הכרוכים בו למיפלגתיות היהודית . בין כך ובין כך ראה השמאל שכר לעצמו בהעלאת גירה של הסיסמאות הישנות של 'שונאי פועלים ושוברי שביתות' ו'פאשיסטים , ' ובבקשת הזדמנויות להכריז על סיכסוכי עבודה כדי לתת מישקל יתר לאותן
אל הספר