כשיצא לחופשי היה אחימאיר בחזקת אזרח פלשתינה א . '' י כאב כירסם בלב אחימאיר החריף , האנאליטיקון , הפסימיסטן , החשדן , ראה דברים הרבה שלא ראו חבריו , וחש דברים הרבה שחבריו לא חשו . הוא ידע , שמתנגדיו מסוגלים לכול , ועם זאת לא היה מסוגל להסתגל למחשבה , שמחוץ למעלילים חורשי הרעה מצויים בין מתנגדיו אף אנשים תמימים ונאמנים , מידידיו תמול ושילשום , המחזיקים בעלילת הדם , ומאמינים הם , כמסתבר , שאחימאיר וכת שלו שותפים היו לרצח . כאב צורב נצרב עם המחשבה , שעדיין מצויים יהודים מן השורה המיפלגתית ומחוצה לה , המוכנים לגרוס גירסת העלילה . במתח רב נשא בלבו את הכאב , שהוא , הפאטריוט עד ללא שיור , היה בגדר חשוד במה שלא יכול להיות בו . אחימאיר ראה בפרשת העלילה והעוול מעין 'אידיאה פיקס ' , שלא משה מדעתו אף לא יום אחד ואף לא שעה
אל הספר