שיחרור אחימאיר להלכה ולא למעשה בית המישפט לפשעים חמורים בירושלים שדן בפרשת רצח ארלוזורוב לא קיבל את דעת הקטיגוריה , שיש מקום לקשור את אחימאיר באחריות לרצח ארלוזורוב . החומר שהובא לפני בית המישפט לא הוכיח דבר , ושיחרורו הוכרז ( 1934 . 5 . 16 ) מטעם בית המישפט עם גמר עדויות הקטיגוריה ולפני שמיעת עדי הסניגורית . מרובה היתה שימחת ההמונים בציון , שבשיח רור זה . שהרי אם לא אחימאיר , כל העניין כולו אינו עוד עניין של רצח מכוחה של אידיאולוגיה בציונות . ביישוב העברי העירוני הורגשה הרגשה של יום חג כללי 3 m שהמישטרה לא קיבלה עליה את הדין . אחימאיר לא שוחרר , אלא הועבר לבית הכלא בעכו . קול הציבור הקורא לשחרר את אחימאיר לא הועיל . אחימאיר הכריז על שביתת רעב , וזו נמשכה ועלולה היתה לסכן את חייו . עלונים הופצו ברחבי הארץ על שביתת הרעב משום אכזריות המישטר המחזיק בו בכלא אחר ה שיחדור . לפי המרצת הרב הראשי א "י קוק הפסיק אחימאיר לאחר שמונים שעות של צום את שביתתו . המערכה לשיחרורו נעשתה מערכה ציבורית עיתונאית , שאין השפעתה מכרעת . גורמים מדיניים לא היו מעונ יינים בשיחרורו , ולא בשימחת ההמונים . גל חדש...
אל הספר