במידרון לתוך האשפה השמאלית ' . ואומנם זו היתה פקודתו של ראש בית"ר , אף כשהגיעו ימי האלימות אחר ימי הדימאגוגיה : 'לא להיגרר ' . בית"ר התאמצה לקיים את הפקודה , ואף הצליחה לקיימה במידה מרובה . רק לא טירור אישי בית"ר , כהצה"ר כולה , לא גרסה את שיטתו הרוחנית והמדינית של ארלוזורוב . הפולמוס שהיה לבית"ר היה פולמוס עם מפא , " י ומנהלי פולמוס זה היו בעיקר שניים : בגלוי — דויד בן גוריון , ושלא בגלוי : ברל כצנלסון . באלה השניים הכיר הציבור הרחב , ובית"ר אף יותר מאחרים , כנציגיו המובהקים של השמאל בציונות . ארלוזורוב עדיין היה צעיר , וחלקו בוויכוח הציוני הפנימי היה מועט ביותר , וכמעט לא הגיע כלל אל חברי בית"ר . כוכבו של ארלוזורוב במפלגה דרך מהר , אלא שהאיר רק בתוכה . בית " ר , ברית חינוכית אידיאליסטית , היתה רחוקה מכול נטייה להצדיק טירור אישי כאמצעי מילחמה בישראל ובציונות . אף 'ברית הביריונים ' , זו שלא היתה ברית ולא נעשתה ברית , אלא רק שם חסות לצעירים מאוהדי אחימאיר ומן האמיצים שבתנועה , ברובם מוותיקי בית"ר או בוגריה , לא גרסה מעולם פילוסופיה , שהכול
אל הספר