עמדת ז'בוטינסקי את עמדתו החדמשמעית - עמדה של שלילה ובוז להיטלר ולהיטלריסם , ללאומנות תוקפנית על כל הכתר בה — ביטא ז'בוטינסקי בהזדמ גויות הרבה , ובייחוד - בימי הוועידה העולמית של הצה '' ר בווינה ( אבגוסט ספטמבר . ( 1932 משנהיה היטלר קאנצלר הריפובליקה הגרמא נית ( 1933 . 1 . 30 ) לא עיכב ז'בוטינסקי את הבעת דעתל על האיש , מישטרו ומגמתי . כבר בשבוע השני הסיק את מסקנותיו ולא היסס להביאן אל הפומבי במאמרו 'גרמאניה' ' ) חזית העם . ( 1933 . 2 . 24 ' , בניגוד גמור לכול מחנה הנבוכים , שקיבלו את היטלר כהפתעה , העז ז'בוטינסקי שלא להאמין , כרב » ם שציפו לשינוי בגרמאניה , בסיכוי שישנה היטלר את שיטותיו . מיפלגתו קיבלה ( 1933 . 3 . 5 ) סמכות לשלוט במדינה בבתי חת הכלליות ל'רייכסטאג / וה'רייכסטאג' ביטל ( 1933 . 3 . 23 ) את חוקת ויימאר ומסר סמכויות דיקטאטוריות בידי היטלר . בהקדם יצאו החוקים נגד היהודים . ב 933 . 2 . 20 ו נאם ז'בוטינסקי בברלין נאום פומ בי - נאום גדול של שעות אחדות על בסיס עיוני רחב . אל הנאום הזה הגיע קהל רב , ובתוכו ציבור שהיה זר עד אותו זמן לציונות . ז'בוטינסקי
אל הספר