הרצאות בוועידה השנייה

הרצאות בוועידה השנייה 29—26 ) כדצמכר ( 1926 א . "האורח הלבן" ועידתם ר ) שנייה של הציונים הרוויזיוניסטים מתכנסת בתנאים , שנבדלים במידה ניכרת מאותה אווירה , ששררה בוועידתנו הראשונה לפני עשרים חודשים . באפריל 1925 היתה ההסתדרות הציונית שרויה בערפל ורוד של אופטימיות בלתי מבוססת לגמרי . סיבות מקריות וצדדיות , שלא היה להן שום קשר לא לציונות ולא לארץ ישראל , גרמו אז לגידול ניכר של העלייה , ומה עוד — של עלייה אמידה 1 והציבור הציוני שכח , כי המשטר הממלכתי של ארץ ישראל לא זו בלבד שאינו מותאם לסייע לעליית המונים , אלא , להיפך — חייב להתגלות כמכלנזול , שאין להתגבר עליו , לקליטת מספר כזה של עולים חדשים ; והוא שכח אף זאת , כי בחוגי ההנהגה הציונית אין עוד שום רמז על תכנית התיישבות ; וכן שכח הוא את הכל והתמכר לחלומות ורודים ולמחיאות כפיים . ברור , כי באותו רגע היה תפקידה של ועידת הרוויזיוניסטים להכניס לשמחה , חסרת טעם זו , קילוח של פסימיות מפיגת שיכרון . עד כמה שהתאמתה הפסימיות שלנו דאז — על כך עצוב ומכאיב לדבר . בארץ ישראל משתולל משבר כלכלי , שעל ממדיו ועומקו אין עדיין לגולה מושג נכון . חוסר טעם ה...  אל הספר