תורת המוסר של "קיר הברזל" הבה נחזור אל "תכנית הלסינגפורס , " שכבר הוזכרה במאמר הקודם . בתור אחד ממחבריה , מובן שפחות מכל נוטה אני לפקפק בצדקתה . היא מבטאה גם שיווי זכויות אזרחי וגם שלטון עצמי לאומי . אני משוכנע , כי כל שופט בלתי משוחד יכיר בה יסוד אידיאלי בשביל חיים בצוותא , בשלום וביחסי שכנות טובים בין שני העמים . אך אין לך איוולת גדולה יותר מאשר לבוא ולדרוש פסיכולוגיה , האופיינית לשופט בלתי משוחד , מאותם הערבים עצמם , שבוויכוח זה הם אחד הצדדים , ולא שופטים . קודם כל , אפילו היו הם מאמינים בחיים בצוותא , ביחסי שכנות טובים , עדיין נשארת השאלה הראשונה והעיקרית , — האם רוצים הם ב"שכנים" ואפילו טובים , בתוך ארץ , שהם חושבים אותה לשלהם . כי מציאותה של אומה אחת בארץ נוחה ממציאותן של אומות רבות — זאת הרי לא יעזו להכחיש אפילו בעלי לשון שופעת נופת צופים בקרב יודעי הלחש שלנו . למה זה יסכים עם , המרוצה בהחלט מבדידותו , להכניס מרצונו הטוב לארצו שכנים טובים במספר ניכר כזה ? "לא מדובשך ולא מעוקצך" — זוהי תשובתו הטבעית . ואולם מלבד קושי יסודי זה , הרי לדרוש מן הערבים דווקא שיאמינו ב"תכנית הלסינגפ...
אל הספר