בעד ונגד כבר באותו רגע , שבו אישר הקונגרס את ההסכם בדבר הסוכנות המעורבת , היה על התנועה הרוויזיוניסטית , אילו היתה עקיבה מבחינה מדינית , ינתק את קשריה עם ההסתדרות הציונית . מרגע זה איבדו נימוקיהם של מצדדי תחייתה של הציונות באמצעות ההסתדרות הקיימת כל כוח שכנוע , מכיון שאילו קרה הבלתי אפשרי וכל המפלגות הישנות , שאחדות מהן בגדו זה מכבר בחזון הציוני , היו חוזרות אל תורתו של הרצל , — או אז היתה מדיניותה של התנועה נשארת בשבי אצל אותה מחצית הסוכנות , שעל כל פנים אין לה יחס ולוא גם הקטן ביותר לציונות . ברם , ההסתדרות הרוויזיוניסטית הלכה בדרך אחרת . הסיבה מובנת : הפסיכולוגיה אינה משיגה את ההיגיון . היה צורך להתחשב במצב רוחם של אותם היסודות הרוויזיוניסטיים , שאף על פי שהכירו בלא כל ספק בהנחות המוקדמות , נעצרו תוך הססנות על סף מסקנה הכרחית ובלתי נמנעת . אין רוצים להינתק מ"חמימות הבית" של ההסתדרות הישנה ... בקונגרס ה 17 קרה משהו , שהפך גם בעיני רוויזיוניסטים מסוג זה את " חמימות הבית" של ההסתדרות הציונית לעניין מושך הרבה פחות . עד הקונגרס האחרון עוד היה אפשר להתנחם באשלייה , שההסתדרות הציונית , חר...
אל הספר