ה . כיצד בוחרים בפתרון המועדף ? - הניסיון האמפירי האם נבחר תמיד בפתרון למחלוקת מתוך שיקולים רציונליים ( כמו בדגם הרציונלי ) או על סמך שיקולים ענייניים ( כמו בדגם ההתנהגותי ?( מעניין למצוא בהקשר זה , למשל , כי מאות מנהלים בישראל מעדיפים באופן ברור את המשא ומתן כהליך לפתרון קונפליקט . רק מעטים מהמנהלים הישראליים מעדיפים הליכים של כפייה או כניעה , ורק מתי מעט מעדיפים פתרון של התעלמות או הסתלקות . כאן נראה סגנון העדפה עקבי , שאינו מותנה בהכרח בתנאים נסיבתיים , בשיקולי תועלת או בשיקולים ענייניים אחרים . נראה כי הבחירה בין ההליכים אינה מבוססת תמיד על בחירה רציונלית או עניינית . העדפת הליך אחד על הליכים אחרים נובעת , בין השאר , מהשקפת עולם המבוססת על סוציאליזציה . משום כך , בתרבויות שונות מתפתחות העדפות שונות באשר להליך המתאים לפתרון קונפליקטים . כך , לדוגמה , מחקרים משווים בין ישראלים לאמריקאים מעידים , כי בעוד הישראלים מעדיפים להתמודד עם קונפליקט על ידי עימות ישיר , דהיינו , באמצעות ניהול משא ומתן , האמריקאים מעדיפים התמודדות עקיפה וסבילה יותר , דהיינו , באמצעות הסתלקות או התעלמות .
אל הספר