נשותיו ובניו של ר' יוסף קארו בפרספקטיבה היסטוריוסופיה על מאמר לא ידוע ( (? של ר' יוסף קארו ומשמעויותיו משה אידל שתי מגמות שונות מתבלטות בכתביהם של מקובלי צפת במאה השש עשרה . האחת , מגמתה בניית שיטות קבליות מקיפות ביותר , וכתביהם של ר' משה קורדובירו ותלמידיו מצד אהד , ושל ר' יצחק לוריא אשכנזי ותלמידיו מצד שני יעידו . באחרת , המקבילה למגמה זו , עולה בעצמה הנטייה להדגיש את היסודות האישיים כחלק מהבנה חדשה של הקבלה . חיבורים משל ר' אלעזר אזכרי , ר' יוסף קארו , ר' חיים ויטאל ואף דיונים רבים הקשורים באר"י עצמו , מעידים על מגמה זו ועל התפנית שבה . י לעתים , הקבלה הופכת לאמצעי להבנת גורלה של אישיות זו או אחרת , הרבה מעבר למה שידוע לנו ממקורות קודמים . דוגמה נוספת לשילוב מעין זה מצויה בדברים המובאים בחיבור אנונימי , שנכתב ככל הנראה בפולין באמצע המאה השבע עשרה . אנו קוראים שם : המגיד הגיד להרב מורי"ק [ מורנו ורבנו רבי יוסף קארו ] ז"ל בעל חיבור ב"י [ בית יוסף ] איך א"א [ אי אפשר ] למלכות בית דוד לצאת מבכור ולא מן שני כ"א [ כי אם ] משלישי ואילך . ולכך הי'נה ] ער בכור יהודא רע בעיני ה . ' לא מפני חט...
אל הספר