בניין חצר "חורבת ר' יהודה החסיד " אריה מוו גנשטרן שריפת בית הכנסת הגדול שב "חצר האשכנזים" בשבת , ח' חשוון תפ"א , ( 1720 ) היא אחת הפרשיות המפורסמות בתולדות היישוב האשכנזי בתקופה העות'מאנית . באותה שבת התנפלו תושבי ירושלים המוסלמים בית הכנסת , שרפו את כל מלאכת העץ וארבעים ספרי תורה שהיו בהיכל , אסרו וחשובי הקהילה האשכנזית , ו"הגזרה הי תה משום שהם חייבים להם הרבה אנשי הקהילה נפוצו לכל רוח , ולא נתקיימה עוד בירושלים קהילה אשכנזית , אם כי אשכנזים בודדים חיו בירושלים כשהם מובלעים בתוך העדה . "חצר האשכנזים" נותרה בחורבנה ושממונה במשך כ 116 שנה תקצי'ו . ( שלא חבורת ר' יהודה החסיד היא זו שבנתה את ה"חצר" ולא היא זו אשר לחובות העיקריים שבגללם נחרבה ה"חצר" וכמו כן לא החזיקה ב"חצר" אלא קצרה בלבד , למרותכל אלה , נשאר רישומה של החבורה על ה"חצר" בחורבנה כך , שמאז נחרבה ואנשיה נתפזרו נקראה על שמה של חבורה זו — חצר חורבת החסיד . תולדות הקהילה האשכנזית בירושלים , עד לחורבנה בשנת תפ"א , במחקרים אחדים , אולם תולדות שיקומה של הקהילה ובניין חצר ה "חורבה" הראשונה של המאה הי"ט , לוטים עדיין בערפל . חידשו תלמ...
אל הספר