כוחה ותפקידה של השירה העברית בשלהי העת העתיקה מיכאל ד' שוורץ

כוחה ותפקידה של השירה העברית בשלהי העת העתיקה מיכאל ד' שוורץ בכל דיון על יחסים בין יהודים , נוצרים ופגנים , עלינו לדבר לא רק על קווי השפעה ישירים , אלא גם על זרמים כלליים יותר , המשפיעים על ענייני הסגנון , האידאולוגיות והביטוי . דבר זה חל גם על השירה העברית בשלהי העת העתיקה . חיים שירמן , עזרא פליישר , יוסף יהלום ואחרים הפנו את תשומת הלב לעובדה כי ניתן למצוא מבנים צורניים , חריזה ומוטיבים משותפים בין השירה הביזנטית לפיוט הארץ ישראלי 1 הקדום . דיון זה יעסוק באחד מן הזרמים הספרותיים האלה . נראה להלן כי אסתטיקה מסוימת , האופיינית לשירתו ולאמנותו של העולם הרומי ביזנטי , מאפיינת גם את השירה העברית באותה עת — ובמיוחד את ספרות ההיכלות ואת הפיוט הקדום . יתר על כן , סגנון זה קשור גם בתפקידם הדתי של ספרויות אלו . כדאי לזכור כי אין לנו אלא שלושה מקורות עיקריים לשירה העברית בשלהי העת העתיקה : המקור הראשון , והדל ביותר מבחינת התיעוד , הוא ספרות התלמוד , בו נשתמרו קומץ שרידים של שירי הספד , שירי חתונה וכדומה . אהרון מירסקי , 2 עזרא פליישר וחוקרים אחרים התייחסו אליהם . המקור השני , הנרחב ביותר , הוא ...  אל הספר