תפילות ישראל ומסגרותיהן התרבותיות והספרותיות בתקופה הרומית ביזנטית שלמה ק' רייף בעשרים השנים האחרונות , זכה חקר התפילה , שהוא אחד מעמודי התווך של מדעי היהדות , להתעניינות הולכת וגוברת , שהביאה להתקדמות מרשימה בהבנת הנושא על כל השלכותיו . בעבודה שקדנית הצליחו חוקרים שונים לחשוף את ההתפתחויות הליטורגיות בתקופות שונות , החל בימי המקרא וכלה בעידן המודרני , ולהציב יסודות מתודולוגיים מתאימים לכל אחת מן התקופות ' . העיון המדעי במקורות המקרא ובמקבילותיהם בתרבויות אחרות במזרח התיכון הקדום שינה את הבנתנו לגבי המושגים 'תפילה' ו'עבודה , ' והוכיח שאף לפני חורבן הבית הראשון היו הללו כרוכים זה בזה , ולא באו אחד אחרי השני , כלומר בהקשר סינכרוני ולא דיאכרוני . הכלל הנקוט עתה בידינו הריהו שתפילת היחיד לא הייתה בעידן המקרא בבחינת אורחת נוטה ללון , אלא בת בית אשר הפכה בשלהי תקופת בית שני להיות כמעט עקרת הבית . 2 לא במקרה נקראת התקופה שאחרי חתימת התלמוד בשם תקופת הגאונים ; וזאת על שום שבארבע מאות השנים האלה הצליחו גאוני בבל להטביע את חותמם ההלכתי על מרבית קהילות ישראל , הן בארץ ישראל והן ברחבי התפוצות . וא...
אל הספר